לוזון ליסינג בע"מ נ' אייזנברג

החלטה

זו תביעה כספית ע"ס 281,905 ₪ ובגין יתרת חוב נטענת בקשר להשכרת רכבים ועל פי הסכם נטען בין המבקש למשיבה.

המבקש טוען לדחיה על הסף, וכן לרשות להגן, ובשל העדר יריבות, בינו לתובעת, באשר ההתקשרויות בקשר לרכבים נשוא התביעה, היו בין המשיבה, לבין עמותות, שבהן המבקש מכהן כיו"ר. נטען כי הסכמי ההתקשרות שצורפו לתביעה, כנספחים א' וב', לא נחתמו במועדים שצויינו בהן אלא נחתמו רק מאוחר יותר, בשנת 2012 בפקס, לאחר מועד ההתקשרות האמיתי, באופן פיקטיבי, ולצרכי כיסוי ביטוחי בדיעבד, ובקשר לתביעת נזקי גוף שהוגשה בקשר לאחד הרכבים.

כן טוען המבקש לגופו, שהעסקה בין העמותות למשיבה היתה עסקת ברטר, מכוחה ניתן פרסום טלויזיוני למשיבה, שהשכירה את הרכבים לעמותות, כאשר בין הצדדים סוכם שיתקזזו בבוא העת, עד 4/11 בוצעו תשלומים כסדרם, ומאותו מועד היתה אמורה להיערך התחשבנות.

בדיון נחקר המבקש, ועמד על טענתו שהמסמכים בקשר להסכם הליסינג והרכבים, נשוא התביעה, נחתמו בדיעבד, ובאופן פיקטיבי, ואינם מבטאים הסכמה אמיתית, אלא תכליתם הצגת מצג של רצף ביטוחי כלפי המבטח של המשיבה, ועל רקע תביעת נזקי גוף גדולה . המבקש אישר כי חתום על הסכם השכירות מיום 1/10/09 , ולשאלה איך נחתם בפקס כנטען ובדיעבד , וכאשר המקור בידי המשיבה, והוצג בפני בית המשפט וסומן ת/1, השיב כי מדובר בחתימה בלנקו, ששונתה בהמשך וכן שההסכם אינו רלוונטי לרכבים נשוא התביעה.

בתום הדיון סיכמו הצדדים , המבקש חוזר על הטענות, מציין גם שכל התשלומים היו תשלומים של העמותות ולא תשלומים אישיים, שמעולם לא פעל באופן אישי אלא בשם העמותות וכאשר בין העמותות למשיבה יש התחשבנות פתוחה בקשר לפרסום.

ב"כ המשיב מבקש לדחות את הבקשה בטענה שמדובר בהגנת בדים, שלא פורטה כנדרש. לגבי חתימה פקטיבית ומאוחרת בפקס, נטען כי על הסכם המסגרת העיקרי, אישר המבקש את חתימתו המקורית, כך שנסתרה על פניה טענת חתימה בדיעבד באמצעות פקס. נטען שמכוח אותו הסכם מסגרת נמסרו כל הרכבים נשוא התביעה והדבר לא נסתר, ונעשה בהם שימוש, נטען כי טענת ההתחשבנות בקשר לפרסום, לא פורטה כלל וכנדרש , ומנגד צורפה כרטסת חשבונות של פירוט החוב שאינו מוכחש, וכאשר נעשה כאמור שימוש ברכבים, ואף נמסרו שיקים עתידיים שחוללו, מה ששולל סיכום על התחשבנות עתידית, בעובדה שנעשה שימוש בשיקים של העמותה, אין לבסס טענה להעדר חבות אישית של המבקש שחתום על ההסכמים לעניין השכירות, באשר כעסק המשיבה מקבלת תשלום על פי הסכם מכל גורם, ואין בכך להצביע על הזהות המשפטית של המתקשרים בהסכם.

המבקש בתשובתו שב ומדגיש שכל החתימות האישיות נעשו אך ורק לצורך יצירת מצג של רצף ביטוחי , וכאשר היה ברור שלא יעשה בשיקים דחויים שנמסרו שימוש אלא לאחר התחשבנות.

לאחר עיון בחומר , הדיון ושמיעת הצדדים אני מחליט לדחות את הבקשה.

לגופו, ולעניין ההתחשבנות הנטענת שבין הצדדים, אין פירוט מינמאלי ולכאורי וכנדרש בשלב דיוני זה, ומשכך, יש לדחות הטענה בהקשר זה, וכטענת הגנה כאן, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של המבקש , או של העמותות הרלוונטיות, להגיש תביעה כספית כנגד המשיבה, ובקשר לחיובים כספיים נדרשים או נטענים, אין בבקשה שבפניי תשתית עובדתית לכאורית מינימאלית ומספקת לצורך מתן רשות להגן בעניין זה, למשל לגבי היקף הפרסום, תקופתו, סכומים רלוונטיים, וסיכומים רלוונטיים בעניין, אמירה כללית כמו שבבקשה שבפני ובעניין זה, אינה מצדיקה מתן רשות לצורך כריכת העניין בבירור החבות כאן, וכטענת קיזוז, וזאת מבלי לפגוע כאמור, בזכות צד מעוניין להגיש תביעה כספית וכפי שימצא לנכון.

לגבי הטענה לצירוף הסכמים אישיים בחתימת המבקש, שהינם פיקטיביים ונחתמו בדיעבד בפקס, טענה זו נסתרה בדיון לגבי נספח א' לתביעה, הסכם השכירות מיום 1/10/09 , שכאמור מקורו הוצג בדיון, והמבקש אישר את חתימתו בו, וכאשר מדובר בחתימה אישית. זהו גם המסמך העיקרי לעניין שכירות הרכבים, כאשר נספח ב' לתביעה, הינו למעשה נספחי ההזמנות מכוח סעיף 3 לאותו הסכם. על פניו נראה שהמבקש, חתום אישית, גם על נספחי ב' לתביעה. על המבקש כמי שסבור שמדובר בהסכם שהוא בטל, הואיל והינו פיקטיבי, ובעצם נחתם למראית עין, הנטל לשכנע בעניין, בשלב דיוני זה, אין דוחים בקשה מטעמים שבדרכי ההוכחה, יחד עם זאת , יש לפרט כאמור גירסה שלכאורה מצדיקה בירור. כאמור בענין זה, נסתרה טענת המבקש לגבי חתימה פקטיבית של הסכם היסוד, הסכם המסגרת, באשר הוצג המקור. כן לא נסתר שהרכבים נמסרו ונעשה בהם שימוש במועדים וכמצוין ע"י המשיבה. לטענת המבקש לו ולמשיבה היה עניין להכיר ברצף ביטוחי, בפרוטוקול דיון שצרף לבקשה בתיק 14986-05-11, מחוזי חיפה, מיום 18/3/12, אומר המבקש בשורה 14:

"מצאתי פה מסמך שאני סבור שמלמד על כך שמדובר בלסינג"

למבקש עצמו שנתבע באותו תיק, הגם שסבור היה שצריך להיות רק עד, היה גם עניין שהביטוח יכיר באחריותו , במקרה של נזק גוף, אגב, שימוש ברכב נשוא הדיון. על פניו, ברור שההסכם שנטען שהינו למראית עין, לא יכול להיות בטל, לצרכי חבות כספית שבין צדדים לו, ושריר וקיים כלפי מבטח, ברגיל, ככל שהסכם הינו למראית עין, הינו בטל ואין צד רוכש זכויות על פיו.

משכך, ובנוסף לטענות המשיב, שלפחות לגבי הסכם המסגרת, נסתרה הטענה בחקירה, עולה שעל פניו, וככל שנספחי ב' נחתמו בשלב מאוחר יותר, ממועד מסירת הרכבים, הדבר נעשה, על פי הסכמת הצדדים, ומכוח הסכם המסגרת, ולא ניתן להפריד בין קיומו לעניין מסויים , והיותו למראית עין, לעניין אחר, ומה עוד, שקדם לאותה חתימה נטענת, הסכם מסגרת מפורט בחתימה אישית, שהטענה לגביה נסתרה כאמור בדיון.

שאני שוקל את כל האמור, אני סבור שאין בפניי והגם שבעניין זה, פורטה תשתית רחבה יותר, הגנה לכאורית אפשרית, ולעניין העדר חבות אישית מכוח העדר חתימה, באשר מדובר כאמור בחתימה תקפה שלא ניתן לסייגה, לעניין מסוים, וכאשר המחלוקת האמיתית שבין הצדדים, הינה שאלת ההתחשבנות בין העמותות שבמסגרתן פעל המבקש, לבין המשיבה, בשאלה זו, כבר קבעתי לעיל, שבהעדר פירוט נדרש, אין מקום לבררה כאן.

כן אני מקבל שאין בעובדה שתשלומים לא הועברו אישית על ידי המבקש, בזמן קיום ההסכם, ללמד כי במקרה של מחלוקת וחבות כספית, שעה שהעמותה אינה מעבירה כספים, ושאין מחלוקת שמגיעים ובקשר להשכרת רכבים שונים, שאין למשיבה זכות לפנות בדרישה ותביעה באופן אישי למבקש, ועל סמך ההסכמים נספחים א' וב' לתביעה.

נוכח כל האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה לדחייה על הסף, וכן לרשות להגן.

התובעת/המשיבה זכאית לפסק-דין לפי התביעה, בצירוף האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, שכ"ט בגין התביעה, לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עוה"ד, וכן שכ"ט בגין הדיון בבקשה בסך 4,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק.

ניתן להגיש פסיקתא לחתימה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים , למבקש יש לשלוח לת.ד. 65231 תל-אביב, וכפי שציין בסיום הדיון.